בחירות גלויות או חשאיות לבחירת נשיא המדינה 

בחירות גלויות וחשאיות לבחירת נשיא המדינה


השיטה לבחירת נשיא מדינת ישראל נמצאת היום על סדר היום הציבורי לאור פרשת קצב.
יש דעות בעד שנוי שיטת הבחירה אך גם דעות נגד השנוי.גרשון אקשטיין סוקר את המצב החוקי ומנתח את הדעות בעד ונגד,וגם מסביר מדוע אין להיכנס לבחירה ישירה של נשיא המדינה על ידי העם.

קצת רקע

חוק יסוד: נשיא המדינה שהתקבל בשנת 1964 ,קובע בסעיף 7 כי "בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד". שינוי הוראה זו יוכל, כאמור, להתקבל ברוב קולות של חברי הכנסת שישתתפו בהצבעה במליאה.

הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה לתקופת כהונה אחת בלבד בת שבע שנים. עד אז היו הנשיאים יכולים לכהן במשך שתי תקופות בנות 5 שנים כל אחת. חידוש זה מנע מצב שהנשיא המכהן יחזר אחרי פוליטיקאים, כדי להבטיח לעצמו כהונה שנייה.

תפקידיו של נשיא מדינת ישראל

חוק יסוד: נשיא המדינה קובע: "בראש המדינה עומד הנשיא", ובית-המשפט העליון קבע כי נשיא המדינה "עומד מעל לכל שלוש הרשויות... ומגלם באישיותו את המדינה עצמה". (1962)

תפקידי הנשיא הם בעיקר ייצוגיים, כגון: השתתפות בטקסים וביקורים רשמיים בארץ ובחוץ לארץ כמייצג המדינה, הענקת כתבי האמנה לנציגיה הדיפלומטיים של ישראל במדינות אחרות, קבלת כתבי האמנה של דיפלומטים זרים בישראל, פתיחת המושב הראשון של כנסת חדשה, קבלת דוחות מישיבות הממשלה, המלצה לחנינה לאסירים או להמתקת עונשם.


הויכוח הציבורי שהתעורר סביב השאלה,אם יש לשנות את סעיף ההצבעה החשאית להצבעה גלויה בעת בחירת הנשיא הבא בכנסת,מעלה שאלה עקרונית וכבדת משקל דווקא בכל הקשור לדרך מחשבתם של אישים ונבחרי ציבור שהם בעד או נגד יוזמת השינוי.

כל זה בא על רקע של שני אירועים מרכזיים:

א.פרשת הנשיא קצב, ,שבמשך שנות דור נחשב לנסיך, איש אפור לכל הדעות,שטיפס מהפריפריה בשקט עד למעלה מעלה עד לכס הנשיאות,רבים ראו בו מדל מושלם של מיזוג עדתי,לאדם חרוץ,בעל הלכות ונימוסים וסמל ודוגמא ומופת למיזוג גלויות,דיי הופתענו כיצד הצליח לגבור על שמעון פרס בהצבעה חשאית אך גם אלה שלא נטו לו חסד,לא העיזו לשאול בגלוי ,הכיצד הגיע איש זה לכס הנשיאות כאשר שמועות על מעלליו ומעשיו המגונים מסתבר שהתגלגלו כבר טרם בחירתו?. וכל זה התגלה בעקבות נאומו האחרון לאומה בה התקיף את מוסדות החוק.


ב.בעקבות הליכי הדחתו בכנסת,תחילת המרוץ של המועמדים למשרת נשיא המדינה,ודרישתו של שמעון פרס לשנות את חוק יסוד נשיא המדינה כך שההצבעה תהיה גלויה ,שנוי המוכר כ"חוק פרס"

הויכוח התחמם ביתר שאת אחרי שוועדת השרים לחקיקה אשרה "חוק פרס" הקובע שתתקיים הצבעה גלויה במליאת הכנסת על מינוי נשיא המדינה, ההצעה זכתה לרוב של שבעה מול חמישה, וכעת ההכרעה האם לאשר את החוק עוברת למליאת הכנסת. ואכן ההצעה נדרשת לעבור משוכה גבוהה יותר בכנסת.
בינתיים מימין ומשמאל נערכים לבלום את "חוק פרס" בהצבעה במליאת הכנסת והתהליך אכן יארך עוד מספר חודשים.


הנימוקים בעד ונגד לשנוי החוק

לשני המחנות יש נימוקים כבדי משקל בעד ונגד שינוי החוק,ויש חשיבות לפרטן כאן.המתנגדים לשנוי החוק מתבצרים אחר הנימוקים הבאים:

* לא משנים חוק יסוד בגלל מצב פרסונאלי.(שמעון פרס)

* אין לשנות את כללי המשחק כאשר כבר החל המשחק,

* הצבעה גלויה תגרום לדילים בין מפלגות ותגרום בעצם לכך שההצבעה תהיה סיעתית ולא אישית על פי
מצפונו של כל אחד ואחד
.
* שינוי זה יהווה תקדים לשנוי חוקי יסוד נוספים בגלל אינטרסים אישיים.

אך למרות כל נימוקי הנגד , מאחר ומדובר בבחירתו של נשיא מדינת ישראל שלכל הדעות הוא תפקיד המגלם אומנם באופן סמלי,מדינה,ריבונות ועצמאות,ערכים של חברה ,לכן לדעתי יש חובה להטיל אחריות אישית וגלויה בנושא על נבחרי הכנסת ושלא יסתתרו אחרי הפרגוד בבחירות אישיות וזאת משום:

*מוסד הנשיאות שכה הוכתם באחרונה,חייב לקבל חיזוק ותמיכה,והצבעה גלויה עבור נשיא המדינה תהיה צעד ראשון ומבורך בשיקום מוסד הנשיאות.

*כל אחד מה 120 חברי כנסת בבחירות פומביות יתחייב ויהיה חתום על בחירתו שכולם יידעו במי בחר
למשך כל ימי כהונתו של הנשיא הנבחר ואין לתת את האפשרות להסתיר חשבונאות,תככנות ודילים אחרי מסך הפרגוד.אני אישית למשל ,כאזרח במדינה, מעניין אותי ,מי בדיוק הצביע עבור קצב ומי יתנגד,זאת גם במסגרת זכות הציבור לדעת.
.
*אמנם חשאיות הבחירות נועדה להבטיח שחברי הכנסת יצביעו על-פי מצפונם, אך במציאות הקיימת החשאיות (לעומת השקיפות) דווקא מחזקת את אמנות ה"דילים" (הסכמים, עסקות) לסוגיהם ואת כוחם של חברי הכנסת להפר הבטחות והסכמות

* כאשר עומד נבחר הציבור אחרי הפרגוד,בבחירות אישיות,עד לעמידה זו,הרי הוא ממילא היה נתון להשפעות ,ללחצים או לדילים בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא,כי אלה החיים בכנסת,"שמור לי ואשמור לך" ו"תמוך בי ואתמוך בך".אחרת הוא נידון לבידוד בכנסת ,ולכן והוא מיישם את הבטחותיו בבחירתו ולא בהכרח על פי צו מצפונו ,.ולכן אין לאפשר קנוניות פוליטיות דילים.


*הבחירה חייבת להיות נקייה משיקולים מפלגתיים כאלה או אחרים,כל אחד יצביע קבל עם ועדה על פי מצפונו והערכתו האישית של המועמד,מי האיש והאם הוא ראוי לתפקיד בזכות מעלותיו וסגולותיו האישיות ומעשיו עבור המדינה והעם וזאת באחריות אישית וציבורית כאחד.

*יתר על כן, בחירה חשאית מנוגדת באופייה לעבודת מליאת הכנסת, הנעשית בפומבי, ולכן,דווקא בשנים האחרונות פתחה הכנסת את רוב דיוני ועדותיה לציבור. החשאיות מנוגדת לעקרונותיו של חוק חופש המידע, שיצר את "מהפכת השקיפות" וקבע את זכותו של הפרט לקבל מידע בעל אופי ציבורי. דווקא מידע כזה כולל גם, מבחינה עקרונית, את אופן ההצבעה של חברי הכנסת בבחירת נשיא המדינה.


ולכן אפשר בהחלט לסכם כי:

שיטת הבחירה הגלויה של נשיא המדינה היא השיטה הנאותה,אך למען הצדק,שמירת החוק וההיגיינה הציבורית,השיטה צריכה להיכנס בתוקף אך ורק החל מהבחירות הבאות לנשיא המדינה ולא מבחירות אלו.
ובעניין שמעון פרס,עם כל הכבוד ,ויש כבוד,עליו להבין ,שלא ראוי הוא לכופף ולשנות חוק יסוד בשבילו .עליו להתמודד בבחירות חשאיות כקודמיו עד שינוי החוק והפעם נקווה שיצליח .גם אין בטחון כלל וכלל שבהצבעה גלויה הוא לבטח ינצח.






בחירה ישירה של הנשיא על ידי העם

לאחרונה נשמעים גם קולות לשנות את שיטת הבחירה של נשיא המדינה כך שיבחר על ידי כלל הציבור,רעיון שנראה על פניו רעיון טוב,הנשיא יבחר ברב כבוד והדר על ידי העם ובכך יורחב בסיס הבחירה לנשיא המדינה..אך יש לדעת ,כי שיטה זו טומנת בחובה גם חסרונות ואלה העיקריים שבהם:

*,שיטת הבחירה הישירה מחייבת היערכות מורכבת והתייחסות לשאלות חשובות,שטרם ניתנו להם תשובות ובהן:
א. למי תהיה זכות להציע מועמדים?
ב. מה יהיו דרכי התעמולה המותרות?
ג. כיצד יחולק זמן שידור למועמדים השונים?
ד.מה גודל התקציב שיידרש מכל מועמד להוציא מכיסו והאם זה ביכולתו ?

* טוב יהיה שהגוף הבוחר ,במקרה זה חברי הכנסת,יכירו מקרוב את המועמד, ואם הוא לא פוליטיקאי מקרבם,יוכלו לברר באמצעיהם כדי להכירו,האזרח הפשוט ניזון רק מהתקשורת, מתעמולה ומשמועות וזו מגבלה.לכן, הגוף הבוחר צריך להיות זה שעובד עם הנבחר ומכירו.


* ,הוצאת סמכות הבחירה מידי הכנסת תפגע ובסמכויות מוסד בית המחוקקים והלכי הדחתו של הנשיא במקרה זה עשויים להיות מסובכים כי הרי נבחר על ידי העם שהוא הריבון.

*,המועמדים, כדי להיבחר בבחירה ישירה, יאלצו להוציא מכיסם הון עתק כדי להסביר לציבור בישראל מדוע הם מתאימים להיות נשיא המדינה,מדוב בהוצאה של במאות אלפי שקלים אם לא יותר , וזאת בנוסף לתקציב מקופה הציבורית שיעמידו לרשותם מן הסתם- האם כולם יעמדו בכך,ומה יעשו אלה שאין להם.?

*,אין לנו ניסיון טוב במסורת הבחירה הישירה,אז למה להתחיל מזה מחדש ?ראה בחירת ראשי ממשלה לשעבר.

*במידה ותתקבל שיטת בחירה זו,לא ירחק היום ויופיעו קבלני קולות מצד מעומד לנשיאות זה אחר וזוהי גם סכנה לדמוקרטיה.


לכן יש להסיר הצעה זו מסדר היום הציבורי
.


הכותב:גרשון אקשטיין,סא"ל בדימוס,סופר ופובליציסט.